הגדרה של הזדקנות

הזדקנות היא תופעה מוכרת ביותר, וקל לזהות אותה אפילו ביצורים (או חפצים) שנתקלים בהם בפעם הראשונה. למרות זאת, ההגדרה שלה היא חמקמקה. באופן הכי כללי אפשר להגדיר הזדקנות בתור "שינויים שחלים בדברים לאורך זמן". זו הגדרה לגיטימית, אבל לצורך הדיון בביולוגיה של ההזדקנות היא עשויה להיות רחבה מידי. הגדרה היא לא "נכונה" או "שגויה", אלא נמדדת לפי ההתאמה שלה למטרות הדיון. אם המטרה של הדיון היא להבין למה אנחנו, בני אדם, מזדקנים, ואיך אפשר להשפיע על זה, כדאי להצטמצם למה שיכול לעזור לנו בזה ואליו בלבד. להערכתי, ההתיישנות של מחשב או של בית לא מועילים לדיון הזה אלא כמטאפורה. יכול להיות שיצורים חיים ודוממים עוברים תהליכים שונים בצורה מהותית, ואנחנו לא רוצים להיות כבולים להגדרה שתקפה לגבי שניהם. אז אפשר בשלב ראשון לצמצם את ההגדרה ל"שינויים שחלים ביצורים חיים לאורך זמן".

בנוסף יש תהליכים שקורים לנו לאורך זמן ולא היינו רוצים לקרוא להם תהליכי הזדקנות. בשפת היומיום אנחנו מבדילים בין הזדקנות ל"התבגרות". אם ילד גובהה בחמישה סנטימטר השנה אז אומרים שהוא התבגר או התפתח. ביומולדת 10 אתה שמח כי התבגרת, ביומולדת 30 פחות. ביומולדת 60 עוד פחות. אז צריך לקזז שינויים כאלה. אבל מה זה כאלה? בגדול מה שמאפיין את השינויים האלה הוא שהם משפרים את התפקודים שלנו. הזדקנות זה משהו שלילי. אם הזדקנות היתה תורמת לנו לא הייתי כותב את הבלוג הזה. אז צריך לקזז את כל השינויים החיוביים האלה שקשורים להתפתחות שלנו.

ומה אם אני שובר את הזרוע והיא אף פעם לא תחזור לעצמה? זה לא משפר את התפקוד שלי אז אולי זה הזדקנות. מצד שני, יכולתי להמנע מזה, אם רק הייתי מוותר לברנש הזה שהסתכל עלי מצחיק. הזדקנות היא משהו שקורה גם אם ממש נזהרים. כלומר, צריך לקזז גם את כל השינויים המקריים שנגרמים מתאונות/תקיפות מוצדקות לגמרי ומתבקשות. לפי אותו הגיון צריך להזניח גם שינויים תפיסתיים. רוב האנשים משתנים לאורך החיים, אבל הם משתנים בהתאם לחוויות החיים הספציפיות שלהם, וזה עניין נסיבתי. מי שנורא מקובע בתפיסות שלו או שנמנע מלמידה לא בולם ככה את ההזדקנות שלו.

כדי לתפוס רק את השינויים הרלוונטיים צריך הגדרה צרה שתתאים גם לאדם שנמצא בתרדמת כל החיים שלו בחדר מבודד ומקבל הזנה דרך צינור, כי גם האדם הזה יזדקן. מצד שני אסור שההגדרה תהיה צרה מידי, כי היא צריכה להתאים גם ליצורים פרימיטיביים כמו שמרים, שבניגוד למחשב או מכונית יכולים ללמד אותנו דבר או שנים על תהליך ההזדקנות. אז אי אפשר שהיא תתייחס, נאמר, למערכות איברים אנושיות. לפי הגדרה של ברנארד שטרהלר [1], הזדקנות היא אוסף של שינויים תפקודיים ומבניים בגוף החי, שמקיימים את 4 התנאים הבאים:

1.     הם גוררים ירידה בתפקוד.

2.     הם הדרגתיים.

3.     הם אינטרינזיים, כלומר לא תלויים בתנאי הסביבה והנסיבות.

4.     הם משותפים לכל הפרטים מאותו המין הביולוגי.

לדעתי זו סהכ הגדרה טובה אבל יש לי כמה הסתייגויות.

סעיף 1: תפקוד הוא מונח תלוי סביבה ונסיבות. עור מקומט הוא פחות אלסטי, מספק פחות הגנה וחשוף יותר למחלות עור שונות. יחד עם זאת, קמטים יכולים להפוך את מי שמתקשט בהם לאטרקטיבי יותר או סמכותי יותר, ובמובן הזה מקנים שיפור בתפקוד. אז בעצם הכוונה בסעיף היא לתפקודים שאפשר למדוד מחוץ להקשר חברתי, כמו כוח, מהירות התגובה, פוריות, יכולת החלמה ממחלה או מפציעה, ויכולת עמידה במצבי דחק שונים. מדד שמשקלל את הגורמים האלה פחות או יותר הוא הנטייה למות, כלומר הסיכוי למות בזמן נתון. אצל בני אדם סיכוי התמותה מתחיל לטפס בגיל 10 בערך, נעצר אחרי סוף ההתבגרות המינית, ואז מתחיל לטפס שוב לקראת גיל 30. נהוג לראות בזה כסמן של תחילת ההזדקנות.

סעיף 2: סעיף זה מבטא את הקשר של הזדקנות לזמן. אבל למעשה, כל תהליך קורה לאורך זמן. הכוונה כאן היא שקבועי הזמן של הזדקנות גדולים יותר משל תהליכים פיזיולוגיים אחרים כמו למשל מחזור שינה. 

סעיף 3: אנחנו יודעים היום שאורחות חיים מסוימים מאיצים את ההזדקנות, ולכן אי אפשר לצמצם את ההגדרה לתהליכים אינטרינזיים לגמרי. אפשר לומר שמדובר בתהליכים שהיו קורים בכל סביבה ונסיבות, אבל לא בהכרח באותו הקצב או הסדר.

סעיף 4: כולם יסכימו שקוצר ראיה והתקרחות הם חלק מתהליך ההזדקנות של בני אדם. אבל, לא כולם מפתחים קוצר ראיה או מקריחים. גם מחלות כמו אלצהיימר הן סימפטום מובהק של הזדקנות, אבל לא כולם חולים באלצהיימר. כלומר, ישנם תהליכים ניווניים שבאים לידי ביטוי בפרטים מסוימים ולא באחרים, ובכל זאת צריכים להכלל כחלק מתהליך ההזדקנות. לכן צריך להוסיף לסעיף הזה הסתייגות – תהליכי הזדקנות משותפים לכל הפרטים מאותו מין, במידה שהם יחיו מספיק זמן כדי לפתח אותם. לא כולם חולים באלצהיימר במהלך החיים שלהם, אבל זה כנראה מפני שמשהו אחר הורג אותם קודם לכן. ואיך אנחנו יודעים שמישהו שמת מהתקף לב היה חולה באלצהיימר אלמלא כן? פשוט, ככל שמטפלים יותר בהתקפי לב יש יותר מקרים של אלצהיימר. 

לא כל היצורים מזדקנים אותו הדבר, ואפילו לא כל הפרטים של אותו מין ביולוגי מזדקנים אותו הדבר. יתכנו מקרי קצה שימתחו את גבולות ההגדרה הזאת. הזדקנות היא תופעה ביולוגית, וביולוגיה היא לא מדע מדוייק כמו פיזיקה, שם אפשר להגדיר מושגים בצורה חד חד ערכית. יכול להיות שמבחינה תיאורטית ההגדרה הזאת והגדרות אחרות בביולוגיה לא מושלמות, אבל מבחינה מעשית זו הגדרה מספקת ושימושית ואפשר לראות בה כמניחה את היסודות לשאר הפוסטים בבלוג.

[1] Strehler, Bernard L. Time, Cells, and Aging. Academic Press, 1965.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s